כדור שישי יהודי אמריקאי, ראסל רובינסון מגלם את ההיסטוריה של החוויה היהודית־אמריקאית, ופועל באופן פעיל כדי להבטיח את המשך שגשוגה גם בעתיד הרחוק.

בשנת 1790 היגרה משפחת רובינסון לווירג’יניה מחבל אלזס־לורן, והצטרפה לקהילה יהודית שכללה יהודים אשכנזים וספרדים כאחד, קהילה שכבר השתרעה לאורך חופי צפון ודרום אמריקה. המשפחה השתקעה לבסוף בעיר פיטרסבורג שבווירג'יניה, שם הפעילה חנויות, ושם ניתן לבקר עד היום בבית העלמין המשפחתי. עם השנים נדדה המשפחה צפונה למונטריאול, שם החזיקה חנויות לבגדים והייתה פעילה בבתי הכנסת המקומיים.

אביו של ראסל, ריצ’רד, שנולד במונטריאול, ביקר באל פאסו אצל סנדקיו, ושם מצא סיבה טובה שלא לשוב לביתו – הוא פגש את רות רוזנברג, לימים אמו של ראסל, בתם של סם ואולגה, שהיגרו לארה"ב מליטא בראשית המאה העשרים. ראסל גדל בקהילה יהודית בת כשלושת אלפים נפש, וזכה לחינוך יהודי מסורתי מהוריו ומסביו. הוא אהב ספורט, אך רק לאחר סיום לימודיו האקדמיים גילה את מחויבותו העמוקה לשירות הקהילה היהודית.

רובינסון קיבל על עצמו את תפקיד מנהל מחלקת הנוער במרכז הקהילתי היהודי המקומי, שם הוביל מאמצים קהילתיים להטמעת לימודי השואה במערכת החינוך הציבורית. כישרונו, מחויבותו ויצירתיותו בלטו מיד, והוא מונה בהמשך למנהל המרכז הקהילתי ולמנהל קמפייני United Jewish Appeal (UJA) בעיר אל פאסו. במהרה התברר כי העיר קטנה על מידותיו, והוא החל לפעול ברחבי אזור המערב התיכון, תוך חיבור לקהילות יהודיות מרוחקות.

תפקידו באזור שיקגו והמערב התיכון שימש קרש קפיצה, ורובינסון התקדם במהירות ב-UJA כסגן מנהל אזורי בדאלאס החל לעסוק בתוכניות ארציות, ובהן מסעות של יחידים לישראל. באחד ממסעות אלו הכיר את רעייתו, מרסי מורגן. בהמשך מילא שורה של תפקידים בכירים, ובהם ניהול הפעילות המערבית שלProject Renewal , תפקיד סגן נשיא UJA, ובתחילת שנות התשעים עברה המשפחה מזרחה עם מינויו למנהל הקמפיין הארצי. באותן שנים החלה UJA בתהליך בחינה מחדש של תפקידה בקהילה היהודית, שהוביל בסופו של דבר להקמת United Jewish Communities (UJC) ולמערך הפדרציות הקיים כיום.

בשלב שבו החל רובינסון לבחון מחדש את תפקידו ועתידו בקהילה היהודית, קיבל שיחת טלפון מפתיעה מרונלד ס. לאודר, יורש תעשיית הקוסמטיקה, פילנתרופ מוכר והנשיא החדש של Jewish National Fund-USA. רובינסון זיהה בו אדם המחויב עמוקות לעתיד העם היהודי. כאשר לאודר הציע לו לכהן כמנכ״ל הארגון, הבין רובינסון כי זו ההזדמנות למקד את מחויבותו בנתיבים חדשים ומשמעותיים.

עם כניסתו לתפקיד בשנת 1997 מצא רובינסון ארגון הסובל מהיעדר הנהגה מרכזית, פיגור טכנולוגי, כפילות תפעולית ושיטות ניהול מיושנות, אשר פגעו ביוקרתו ובשליחותו. במהלך שש השנים הבאות פעל ללא לאות להחיות את JNF-USA, להזרים בו אנרגיה חדשה, ולהבטיח שייעודו יהיה רלוונטי ומשמעותי מתמיד.

התוצאות ניכרות היטב. תחת הנהגתו שופרו היעילות והניהול, הופחתו עלויות, והיקפי גיוס המשאבים גדלו משמעותית. כיום פועל הארגון במבנה ניהולי עסקי, המשלב אנשי מקצוע מובילים והנהגה ציבורית מחויבת, האחראים במשותף על גיוס המשאבים ועל ניהול הפעילות והתקציב. שיטות ההוקרה לתורמים שוכללו כך שכל תורם, מתורם סמלי ועד תורם בהיקפים גבוהים במיוחד, חש גאווה אמיתית בשותפותו.

חזונו של רובינסון תורגם לשינויים עמוקים ומעשיים, והארגון שב ותופס את מקומו כגוף המוביל למען מדינת ישראל. כיום פועל JNF-USA על בסיס מודל עסקי מודרני, הנשען על ניהול מקצועי, שקיפות ויושרה. בתוך שש שנים בלבד תחת הנהגתו, עמד הארגון בגאון כסיפור הצלחה בן מאה ושלוש שנים, וכמודל השראה לארגונים ללא מטרות רווח אחרים.

כיום מתגורר ראסל רובינסון בניו ג’רזי עם רעייתו מרסי ושני ילדיהם, סם ואליסה.