פרופ’ חיים סידר, פרופסור אמריטוס לביוכימיה בבית הספר לרפואה וחקר הסרטן, באוניברסיטה העברית, על מחקרו החלוצי בתחום הגנטיקה ועבודתו בגילוי מנגנון בקרת הגנים. פרופ’ סידר גילה כי בנוסף ל”טקסט” הגנטי שאנו יורשים מהורינו, אשר מכיל את כל ההוראות לבניית כל רכיב בגוף האנושי, יש מערכת נוספת של ביאור המסמלת את ה”טקסט” הגנטי ומכילה שכבה נוספת של אינפורמציה גנטית. תהליך הביאור של שכבת המידע הנוספת נעשה באמצעות תהליך כימי של מתילציית ה-DNA שחושפת האם גן מסוים הוא פעיל או רדום, היא אבן יסוד בהתפתחות האנושית. לתהליך המתילצייה תפקיד משמעותי במחלות רבות, לרבות מחלת הסרטן שבה גילויו של פרופ’ סידר הובילו לפיתוח בתחום אבחון המחלה והטיפול הרפואי. למתילציית DNA תפקיד מפתח גם בהבנת ההשפעה הסביבתית על התנהגות בני האדם. פרופ’ סידר עלה לישראל בשנת 1973 מארצות הברית.

סקוט טובין, שותף בכיר בקרן הון הסיכון האמריקאית, Battery Ventures, אליה הצטרף בשנת 1997. במסגרת תפקידו מוביל טובין השקעות בישראל, ארצות הברית ואירופה. במהלך השנים טובין התמקד במספר תחומים לרבות השקעות הון סיכון והשקעות פרטיות במיזמים בתחומי התשתיות, יישומי תוכנה, שירותים עסקיים, מדיה ושירותים פיננסיים. טובין נבחר מספר פעמים לרשימה היוקרתית של מגזין “פורבס” הבינלאומי המדרגת מדי שנה את אנשי קרנות ההון המובילים ברחבי העולם. ב-2008 טובין הרחיב את פעילות הקרן בישראל והחל בבניית צוות מקומי והרחבת ההשקעות של הקרן בחברות בישראל, המזרח התיכון ואירופה. טובין הוא בוגר תואר ראשון בהצטיינות ביחסים בינלאומיים ולימודי מזרח התיכון מאוניברסיטת ברנדייז. בנוסף, מעורב טובין במספר יוזמות חברתיות בישראל, ברמה המקומית והלאומית. הוא משרת בגאווה בדירקטוריון של “מעוז”, ארגון שמזהה ומאיץ את התפתחותם של מנהיגי העתיד בתחום הציבורי והפרטי בישראל. טובין עלה לישראל בשנת 2011 מארצות הברית.

ד”ר רחל לבמור, המייסדת והמנהלת של הפרויקט למניעת עגונות וסירוב גט, פרויקט משותף לארגון “ישראל צעיר” והסוכנות היהודית. כטוענת רבנית בבתי הדין הרבניים, מסייעת ד”ר לבמור לנשים עגונות בישראל ובעולם להשתחרר מכבלי הנישואין הבלתי רצויים שלהם בתהליך מכובד ומכבד. ד”ר לבמור חוללה מהפכה בתפיסה הציבורית ההלכתית ביחס למעמד האישי של נשים כאשר לקחה חלק בפיתוח ה”הסכם לכבוד הדדי”, מכשיר הלכתי שמונע סרבנות גט. ההסכם התקדימי שד”ר לבמור יצרה מגן על זכותן הבסיסית של נשים לגט. ד”ר לבמור היא חוקרת פורצת דרך ומחברת הספר “מנעי עינך מדמעה” על הסכמי ממון, בעלת דוקטורט בתלמוד ומשפט עברי ומאחוריה עשרות שנות ניסיון כפעילה חברתית למניעת עינוי גט אשר הגיעו לשיאם עם בחירתה לנציגה בועדת לבחירת דיינים. באמצעות עבודה בגבולות החוק העברי והמוסדות הדתיים הרשמיים, ד”ר לבמור מצליחה להוביל לשינוי המצב הקיים והתאמתו למאה ה-21 בתחום דיני המשפחה ומסייעת לבניית משפחות חזקות שהן אבני היסוד של החברה הישראלית. ד”ר לבמור עלתה לישראל עם משפחתה בשנת 1976 מארצות הברית.

ברברה לוין, ממקימי בית הספר פרנקל בירושלים, בית הספר הראשון מזרם תל”י. לוין החלה, בשנת 1976, כמנהלת בית הספר פרנקל, שבו תכנים יהודיים פלורליסטיים היו חלק מתכנית הלימודים עבור תלמידים ממשפחות חילוניות ודתיות כאחד. בית הספר גדל במהרה מ-33 תלמידים בלבד ליותר מ-300 תלמידים ושימש כאב טיפוס לבתי ספר נוספים שבחרו לאמץ את תכנית הלימודים הייחודית שלו. כיום, מונה מערכת החינוך של תנועת תל”י 96 בתי ספר, 134 גני ילדים ולמעלה מ-35 אלף תלמידים בכל הגילאים. במקביל לעבודתה כמנהלת בית הספר פרנקל במשך 29 שנה, ייסדה לוין מגוון פרויקטים חינוכיים חדשניים וביניהם תאטרון קהילתי ומרכז פרנקל לחינוך יהודי במשפחה שהחל כיוזמה ללימוד אנגלית בכיתות א’ ושילוב תלמידים על הספקטרום האוטיסטי בכיתות הלימודים. גם לאחר פרישתה בשנת 2005, לוין מוסיפה לייעץ לבתי ספר שונים ולהתנדב כמורה לכישורי תפילה בקרב צעירים ואזרחים מבוגרים כאחד. לוין עלתה לישראל בשנת 1969 מארצות הברית.

סמ”ר (במיל’) סהר אלבז, חייל בודד אשר השתחרר לאחרונה משירות צבאי כלוחם ביחידת “רימון” של חטיבת גבעתי. במהלך מבצע “צוק איתן” סמ”ר אלבז ויחידתו הותקפו על ידי חוליית מחבלים במהלך הלחימה ברפיח, רצועת עזה. בניגוד להוראות מפקדו הישיר, סמ”ר אלבז סירב לתפוס מחסה ונשאר בעמדה להשיב אש ואף הוסיף להילחם תוך שהוא מתפעל תקלה בנשקו והביא לחיסול 4 מתוך 5 חברי חוליית המחבלים. בתיאור המקרה לאחר מעשה ציין מפקדו של אלבז כי גבורתו עוד תסופר במשך דורות בקורסי המפקדים של צה”ל. סהר הגיע לישראל לבדו מארצות הברית והתגייס מיד לאחר מכן לשירות צבאי כלוחם ביחידת רימון של חטיבת גבעתי. סמ”ר אלבז הוא אחד מחמישה חיילים שקיבלו את צל”ש הרמטכ”ל בעקבות מבצע “צוק איתן”, אשר הוענק לו על גבורתו, תושייתו ואומץ ליבו. סמ”ר אלבז עלה לישראל בשנת 2012 מארצות הברית.

אסטל פרידמן, פורצת דרך בתחום לימודי שפות דרך הטלוויזיה החינוכית ומפיקה של המחלקה לאנגלית בחינוכית. פרידמן החלה את פעילותה בטלוויזיה החינוכית כבר בשנת 1968, תחילה כמורה ותסריטאית בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית “More About English”. זמן קצר לאחר מכן, מונתה פרידמן למפיקה של המחלקה לאנגלית בחינוכית והפיקה לאורך השנים מעל 500 פרקים בהוראת אנגלית. הצלחתה פילסה את הדרך למינויה למנהלת ההפקה של הטלוויזיה החינוכית בישראל, שם הפיקה שורת תכניות שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. דורות רבים של ישראלים רכשו את יסודות השפות אנגלית, עברית וערבית כמו גם מושגי יסוד ביהדות הודות לחדשנות והנגישות אותם הביאה פרידמן למסך הטלוויזיה. פרידמן נגעה בחייהם של מיליונים צעירים ומבוגרים כאחד ותרמה מהותית להתפתחות תרבות של ערכים בחברה הישראלים. פועלה של פרידמן התבסס על תחושת שליחות ציונית עמוקה וממנה נבע רצונה להעניק כישורים וכלי לימוד לתלמידים בישראל. פרידמן עלתה לישראל בשנת 1964 מארצות הברית.

משה ארנס הצטרף לזירה הפוליטית ב-1973, כחבר כנסת מטעם מפלגת “הליכוד”. לאורך השנים כיהן ארנס כשר החוץ, שר הביטחון ושגריר ישראל בארה”ב. ארנס חיבר שני ספרים וכותב כיום טורים בעיתון “הארץ”. ארנס מכהן בנוסף פרופסור חבר בטכניון, חבר הועד המנהל של אוניברסיטת אריאל, וסמנכ”ל התעשייה האווירית. בשנת 1944 התגייס ארנס לצבא ארצות הברית, שם שירת ביחידת המהנדסים למשך שנתיים. בשנת 1948 עלה לישראל לאחר השלמת תואר בהנדסת מכונות מאוניברסיטת MIT. לאורך השנים ארנס הוביל מספר פרויקטים לפיתוח של כלי תעופה וטילים שונים, עשייה שבעקבותיה זכה בפרס ביטחון ישראל בשנת 1971. ארנס כיהן כיו”ר קרן הון הסיכון “תעוזה”. ארנס חיבר שני ספרים: “ברית שבורה” בשנת 1995 ו”דגלים מעל הגטו- סיפורו של גטו ורשה” בשנת 2011, ספריו יצאו לאור באנגלית, עברית ופולנית.