אנחנו גאים להכריז על זוכי פרס בוני ציון של ארגון נפש בנפש ע"ש סילבן אדמס לשנת 2018. הפרס נועד להוקיר את הישגיהם של עולים ממדינות דוברות אנגלית ולהכיר רשמית בתרומתם יוצאת הדופן למדינת ישראל.
"מדינת ישראל נוסדה וממשיכה לשגשג בזכותם של אנשים עם חלום וחזון," מסביר *הרב יהושע פס*, מייסד ומנכ"ל נפש בנפש. "מדי שנה באמצעות פרס בוני ציון אנחנו זוכים להוקיר את הישגיהם ותרומתם של עולים מארצות דוברות אנגלית למדינת ישראל. השנה, בשנת ה-70 למדינה, הוקרה זו מקבלת משמעות נוספת ואנחנו מברכים על ההזדמנות שנפלה בחלקנו להכיר בצורה רשמית בתרומתם יוצאת הדופן של זוכי הפרס למדינה שלנו."
מדע ורפואה – פרופ' מרשה ג'אויט הצטרפה לפקולטות של רמב"ם והטכניון בשנת 2014. היא גויסה והובאה לישראל כיו"ר המחלקה לרדיולוגיה ברמב"ם במטרה לשנות את שירות הדימות האבחוני הניתן ל-2 מיליון אזרחי צפון הארץ אשר מסתמכים על רמב"ם כמרכז הרפואי אליו הם פונים.
בארה"ב, פרופ' ג'אויט הייתה ממייסדות תחום דימות הנשים אשר הציגה שיטות הדמייה חלוציות המיועדות לאבחון מוקדם של סרטן השד, השחלות והרחם. היא ראתה ברמב"ם הזדמנות לשלב מצוינות קלינית, מחקר תרגומי והשכלה איכותית תוך יצירת מחלקה אקדמית כוללת לטיפול שלישוני.
ג'אויט הכינה בהצלחה את מחלקת הרדיולוגיה ברמב"ם, המחלקה הגדולה ביותר בבית החולים, לקבלת תקן הבטיחות של ה-JCI בשנת 2017. הקריה הרפואית רמב"ם זכתה באקרדיטציה של מצוינות בטיפול רפואי איכותי ובבטיחות עם ציון מרשים של 97.5%.
בתוך שלוש שנים בלבד, יזמה פרופ' ג'אויט מחקר חדשני משותף לטיפול ממוקד בסרטן הערמונית, החלה בפיתוח תוכנית חדשה לאיתור סרטן השד ללא קרינה מייננת ועוד.
היא יזמה את הקמתה של מרכז אולטרסאונד לימודי חדש ברמב"ם, בו רופאים מכל תחומי ההתמחות וצוותי רפואת חירום לומדים כיצד להציל חיים לצד מיטת החולה במצבי חירום וטיפול נמרץ, תוך שימוש באולטרסאונד כ"סטטוסקופ מודרני".
פרופ' ג'אויט מילאה תפקיד חשוב בשיפור התהליכים במחלקה אשר הביאו לקיצור זמן האבחון ושיפור הזמינות של שיטות אבחון מתקדמות עבור האוכלוסייה המגוונת באזור.
פרופ' ג'אויט עלתה לארץ ממרילנד בשנת 2013.
פעילות התנדבותית – קלמן סמואלס גדל בוונקובר, קנדה. בשנת 1970, בהיותו סטודנט במכללה, הגיע לביקור של שבועיים בישראל, התאהב בתרבות ובמורשת היהודית וכך נשאר בארץ והמשיך בלימודי רבנות.
קלמן נישא למלכי קליין והזוג עבר להתגורר בירושלים. בשנת 1977, בנם השני, יוסי, נפגע בגיל 11 חודשים מחיסון פגום אשר הותיר אותו עיוור, חירש ובעל היפראקטיביות חריפה. לאחר 7 שנים ללא תקשורת, חווה יוסי פריצת דרך תוך שלמד לתקשר באמצעות שפת הסימנים בכף ידו ומאוחר יותר בדיבור.
שנים קודם לכן הבטיחו קלמן ומלכי שאם הקב"ה יעזור ליוסי הם יקדישו את חייהם לסיוע לאחרים, ומתוך קיום הבטחה זו, הקימו את שלווה, המרכז הלאומי לטיפול באנשים עם מוגבלויות. מה שהחל כתוכנית מצומצמת בדירה שכורה הפך לימים לתוכניות סביב השעון המוצעות ל-2,000 חניכים במרכז הלאומי שלווה. המרכז, המתפרס על שטח של כ-28 דונם אשר הוקצאו לו על ידי העירייה במרכז ירושלים, מהווה סמל להכללה ומוסד עולמי מוביל בתחום המחקר והפיתוח של תוכניות חדשניות.
קלמן הקדיש את 28 השנים האחרונות ליצירת ישראל טובה יותר. השירותים שהוביל עבור אנשים בעלי מוגבלויות, העצמת המשפחות והפצת רעיון ההכללה, השפיעו על מבנה השירותים החברתיים בישראל ועוד.
קלמן סמואלס עלה לארץ מוונקובר בשנת 1983.
חינוך – הרב ד"ר שלמה ריסקין הוא מאותם יחידי סגולה שאפשר לומר עליהם שכל חייהם הוקדשו למען עם ישראל. מפעליו מרחיקי-הראות למען יהדות התפוצות והיהודים בישראל, זה שנות יובל, השפיעו על חייהם של אלפים, הגדירו מחדש את אופייה ותפקידיה של המנהיגות האורתודוקסית-מודרנית, עיצבו את פני החינוך היהודי בן זמננו, ולא-פעם אף שינו את מגמתה של ההיסטוריה היהודית, פשוטו כמשמעו.
הרב ריסקין עלה ארצה כרב-המייסד של אפרת, יישוב שלא היה קיים אז וכיום הוא ביתם של יותר מ-12 אלף תושבים. באפרת הוא גם הקים את בית הספר הראשון במה שעתיד היה להפוך ל 'אור תורה סטון', רשת ענפה של 27 מוסדות חינוך ייחודיים, תוכניות להעצמת נשים ולטיפוח מנהיגוּת, יוזמות להנגשת היהדות ומיזמים למען החברה.
בזכות אמונתו הנחושה של הרב ריסקין ביופיו של העבר היהודי, ברלוונטיות שלו לזמננו ובחשיבותו המכרעת לעתיד האנושות, פזורים כיום בעולם מאות רבנים ומחנכים, נשים וגברים, הפועלים במסירות לחיזוק ההכרה היהודית בקהילות, בקמפוסים ובבתי כנסת. אלפי ישראלים חילונים משתתפים בשמחה במסגרות המאפשרות להם להעמיק בהכרת מורשתם היהודית; צעירים יהודים בעלי צרכים מיוחדים יכולים כיום לבלות שנה בישראל בצלילה אל ההיסטוריה והשורשים שלהם; מאות אנשים ונשים זכו לליווי חם ואוהב במסעם אל אמונת ישראל ועם ישראל; ומדי שנה מסיימים את חוק לימודיהם במוסדות אור תורה סטון עוד כ-3,000 תלמידים, ספוגים באמונה גאה, במסירות לעם ישראל וברגש אחריות כלפי העולם כולו. ועוד: בזכות הרב ריסקין, דלתות שהיו נעולות בפני נשים יהודיות נפתחו לרווחה – ועם ישראל זוכה עתה לנשים תלמידות חכמים, מנהיגות רוחניות, מורות הוראה, חיילות המשרתות שירות משמעותי וטוענות רבניות המסייעות לעגונות.
יופייה של מהפכה טמון בכך שמה שלא עלה על הדעת נעשה מובן מאליו. מהפכה כזו חולל הרב ריסקין בלימוד התורה, במנהיגות היהודית ובחיים היהודיים.
הרב ריסקין עלה לארץ מניו יורק בשנת 1983.
הסברה – ארסן אוסטרובסקי הוא עורך דין בינלאומי לזכויות אדם ומנהל אקזקיוטיבי של הקונגרס היהודי הישראלי, עמותה ישראלית הפועלת כגשר בין קהילות יהודיות באירופה ומנהיגים וגורמים ישראלים, תוך תמיכה במדינה היהודית ברחבי העולם אל מול פעילות אנטישמית, BDS ודה לגיטימציה.
ארסן העיד ונשא נאומי תמיכה בישראל בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, באו"ם בניו יורק, בפרלמנט האירופי, בכנסת ישראל ובפורומים רמי דרג רבים באירופה ובארצות הברית.
הוא נחשב מומחה בתחום האנטישמיות וה-BDS, כמו גם במשפט הבינלאומי ומדיניות החוץ במזרח התיכון. מאמריו התפרסמו בכתבי עת מובילים בעולם והוא משמש לעיתים קרובות כפרשן בתוכניות טלוויזיה ורדיו. הוא גם הרצה רבות בנושא של ישראל והמזרח התיכון.
במרץ 2016, דירג ה-JTA (סוכנות הידיעות היהודית) את ארסן כאחד מ-"25 המשפיעים ביותר בטוויטר היהודי" בהכרה במומחיות ובהובלה שלו בתחום הדיפלומטיה הדיגיטלית וההסברה המקוונת.
בבסיס פעילותו של ארסן טמונות תחושת ציונות עמוקה ומחויבות להסברה עבור ישראל והעם היהודי.
ארסן אוסטרובסקי, יליד אוסטרליה, עלה לארץ מניו יורק בשנת 2012.
תרבות, אומנות וספורט – לינדה שטרייט הקימה את "מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות" בשנת 2004, לזכר בנה, דניאל עמיחי מרכוס ז"ל, ספורטאי צעיר ומבטיח. המשפחה ביקשה להנציח את דניאל בהקמת מרכז חתירה – הספורט אותו דניאל כל כך אהב – ברמה עולמית.
המרכז משמש בית לנבחרות החתירה הלאומיות, האולימפית והפראלימפית ובהחלט מגביר את המוניטין העולמי של מדינת ישראל כאשר דגלה נישא מעל לדוכן הזוכים באליפות העולם ובמשחקים הפראלימפיים בריו דה ז'נרו.
המרכז מוביל בחינוך ימי, תוך שהוא מקיים שיעורים לבתי ספר וחוגי שיט, חתירה, חתירת ימית וקיאקים לילדים ומבוגרים. המרכז מפעיל גם מספר תוכניות חלוציות המשרתות קהילות מקופחות, נוער בסיכון, אוכלוסיות בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים. מרכז דניאל לחתירה מגלם את העקרונות בהם לינדה מאמינה: מצוינות, עבודת צוות והכללה, תוך שימוש בספורט ככלי לקידום שינוי ושיפור חיי הקהילה.
לינדה שטרייט עלתה לארץ מלונדון בשנת 1978.
מפעל חיים – מוריס קאהן נולד בדרום אפריקה ועלה לישראל בגיל 26 עם אשתו המנוחה ושני בניהם, דוד ובנימין. חזון וחדות עסקית היוו גורם מרכזי בהצלחה הראשונה שלו בעולם העסקים עם הקמת דפי זהב בישראל בשנת 1968. לאחר שש שנים, הקים מוריס את המצפה התת ימי הראשון בעולם באילת. ב-1978, מוריס היה מבין מקימי קבוצת אורום ומשם המשיך להקמת חברות במגוון תחומים, קווי זהב וערוצי זהב, ומילא תפקיד חיוני בכניסתן של תאגידי הענק AT&T ו-AIG לשוק הישראלי.
בשנת 1980, יחד עם האחים שמואל וצבי מיתר הם יסדו את חברת הענק אמדוקס חברה שאיפשרה לישראל לבסס את עצמה כ"אומת הסטארט אפ". הפעילות העסקית הרחבה שלו תרמה להתפתחות הכלכלה הישראלית ויצרה אלפי מקומות עבודה.
בשנים האחרונות, מר קאהן ממקד את תשומת ליבו בפעילות פילנתרופית ובפילנתרופיה יזמית. הוא תומך, בין השאר, במחקר פורץ דרך בתחום הסרטן ותאי גזע, הכולל הקמת מעבדה לשימור הפריון בקרב חולי סרטן בתל השומר; מעבדת מחקר ביו-רפואית המתמקדת בגנטיקה ומיפוי גנטי. במיזם האחרון, הקימו מוריס קאהן ומכבי שירותי בריאות מכון מחקר שיסייע לנתח מידע רפואי ויוביל למחקרים פורצי דרך. מוריס מכהן כנשיא SpaceIL, עמותה השואפת להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח עוד השנה.
מר קאהן תומך במספר יוזמות הקרובות לליבו. הוא מסייע במימון ניתוחי קטרקט וטראכומה באתיופיה ומפעיל מרכז רכיבה טיפולית לבעלי מוגבלויות. הוא תורם מרכזי בהצל ליבו של ילד (Save a Child’s Heart), עמותה המבצעת ניתוחי לב מצילי חיים בילדים ממדינות מתפתחות.
היום, בגיל 88, כאשר נכדיו וניניו לצידו, מוריס ממשיך בפעילות הפילנתרופית הענפה שלו באותה ענווה ועם אותו ברק בעיניים שהביא עימו כיזם ציוני צעיר. המנהיגות המופתית שלו סיפקה השראה לדורות רבים של יזמים וחולמים צעירים. הרצון שלו להועיל לאנושות ולהבטיח את שגשוג העולם ממשיך להוביל את פועלו.
מוריס קאהן עלה לארץ מדרום אפריקה בשנת 1957.
מנהיגות צעירה – רס"ן קרן הג'יוף נולדה וגדלה בבריטניה ועלתה לארץ זמן קצר לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים. כחודש לאחר העלייה, קרן התגייסה לצה"ל, בו שירתה כמדריכה בחיל התותחנים.
קרן נבחרה לצאת לקורס קצינים, אותו סיימה כצוערת מצטיינת בפלוגתה. בדרגת סגן, קרן הוצבה כמפקדת בבית הספר לקצינים, שם אימנה את הדור הבא של קציני צה"ל.
לאחר תפקיד זה, עברה קרן לכהן כראש מדור מידע ומדיניות בחטיבת יחסי החוץ של זרוע היבשה. משם, קרן התקדמה לתפקיד קצינת יחסי החוץ במכללה הישראלית לביטחון לאומי, שם קודמה לדרגת סרן שנה לפני הזמן, בנוהל הצטיינות.
קרן משרתת כיום כראש מדור אח״מים בענף תקשורת בינלאומית בחטיבת דובר צה"ל ובמקביל מסיימת תואר במדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. לאחרונה הועלתה לדרגת רב סרן.
קרן הג'יוף עלתה לארץ מלונדון בשנת 2009.